מה קורה עם סומלילנד?

ההחלטה הרשמית של מדינת ישראל להכיר ברפובליקה של סומלילנד כמדינה עצמאית וריבונית ב-26 בדצמבר 2025, מהווה נקודת מפנה היסטורית ביחסי החוץ של ישראל ובדינמיקה האסטרטגית של קרן אפריקה. ישראל הפכה למדינה הראשונה החברה באו"ם המעניקה הכרה דיפלומטית מלאה לישות זו, שפעלה כמדינה דה-פקטו מאז הכרזת עצמאותה החד-צדדית מסומליה בשנת 1991.  המהלך, שנחתם על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החוץ גדעון סער ונשיא סומלילנד עבד אל-רחמן מוחמד עבדאללהי (הידוע בכינויו "עירו"), כולל כינון יחסים דיפלומטיים מלאים, החלפת שגרירים והקמת שגרירויות. עיתוי ההכרה, המגיע לאחר שנתיים של לחימה עצימה במסגרת מלחמת "חרבות ברזל" ותחת איום מתמשך על נתיבי השיט בים האדום מצד המורדים החות'ים בתימן, מעיד על שינוי עמוק בתפיסת הביטחון הלאומי הישראלית ועל ניסיון לייצר עומק אסטרטגי חדש במרחב הים האדום וגולף עדן.

הרקע ההיסטורי והמשפטי: מהפרוטקטורט הבריטי ועד לעצמאות דה-פקטו

הבנת המניעים להכרה הישראלית מחייבת צלילה להיסטוריה הייחודית של סומלילנד, המבדילה אותה מהותית מהרפובליקה הפדרלית של סומליה.  בניגוד לדרום סומליה שהיה תחת שלטון קולוניאלי איטלקי, סומלילנד הייתה פרוטקטורט (מדינת חסות) בריטי. ב-26 ביוני 1960 זכתה סומלילנד לעצמאות מלאה מהכתר הבריטי והוכרה על ידי 35 מדינות, בהן ישראל וארצות הברית. תקופת עצמאות זו נמשכה חמישה ימים בלבד, שלאחריהם בחרה סומלילנד להתאחד עם סומליה האיטלקית ליצירת הרפובליקה הסומלית.  איחוד זה התפרק הלכה למעשה בסוף שנות ה-80 תחת משטרו הרודני של סיאד בארה, שביצע פשעי מלחמה נגד האוכלוסייה בצפון, מה שהוביל למלחמת אזרחים עקובה מדם ולחידוש הכרזת העצמאות של סומלילנד ב-18 במאי 1991. 

במהלך שלושת העשורים האחרונים, סומלילנד בנתה מוסדות מדינתיים מרשימים הכוללים מערכת דמוקרטית רב-מפלגתית, מטבע עצמאי, דרכון, צבא מאורגן ומשטרה השומרת על יציבות פנימית גבוהה.  יציבות זו עומדת בניגוד מוחלט לכאוס המתמשך בדרום סומליה, המאופיינת במלחמות שבטיות, פיראטיות ונוכחות חזקה של ארגון הטרור אל-שבאב. מבחינה משפטית, ישראל מבססת את הכרתה על התיאוריה הדקלרטיבית של המדינתיות, הקובעת כי ישות היא מדינה אם היא מקיימת קריטריונים אובייקטיביים של טריטוריה מוגדרת, אוכלוסייה קבועה וממשל אפקטיבי, ללא תלות הכרחית בהכרה של מדינות אחרות.

ההיגיון האסטרטגי: הים האדום והאיום החות'י

הסיבה המרכזית להחלטת ישראל לפעול דווקא בתקופה רגישה זו קשורה באופן ישיר לשינויים הגיאופוליטיים שהתרחשו במהלך מלחמת "חרבות ברזל". המתקפות של המורדים החות'ים על כלי שיט בים האדום ובמצר באב אל-מנדב מאז נובמבר 2023 חשפו את הפגיעות של נתיבי הסחר הישראליים ואת הצורך בנקודות אחיזה לוגיסטיות ומודיעיניות בקרבת זירת הפעולה. סומלילנד חולשת על קו חוף של למעלה מ-740 קילומטרים לאורך מפרץ עדן, המהווה את השער הדרומי לים האדום.

מיקומה הגיאוגרפי של סומלילנד, הנמצאת במרחק של כ-300 עד 500 קילומטרים בלבד מהאזורים שבשליטת החות'ים בתימן, הופך אותה לנכס אסטרטגי ראשון במעלה עבור ישראל. על פי הערכות ביטחוניות שפורסמו לקראת סוף 2025, נוכחות ישראלית בסומלילנד עשויה לכלול הקמת בסיסי האזנה ואיסוף מודיעין אותות (SIGINT), שיאפשרו מעקב צמוד אחרי שיגורי טילים וכטב"מים מתימן. בנוסף, נמל התעופה בברברה, הכולל את אחד ממסלולי ההמראה הארוכים ביותר באפריקה (שנבנה במקור על ידי ברית המועצות), יכול לשמש כבסיס קדמי למבצעים מיוחדים, תקיפות אוויריות נגד יעדי טרור ויירוט איומים במרחב הימי.   

האנלוגיה המקובלת בקהילת המודיעין הישראלית היא לשיתוף הפעולה האסטרטגי עם אזרבייג'ן מול איראן. כשם שאזרבייג'ן מעניקה לישראל עומק אסטרטגי וגישה מודיעינית בצפון איראן, סומלילנד עשויה להפוך ל"עמוד השדרה הדרומי" של ישראל במאבק נגד השפעת איראן וגרורותיה במרחב קרן אפריקה והים האדום.

השלכות ההכרה: תמיכה והתנגדות במרחב האזורי והבינלאומי

הכרת ישראל בסומלילנד עוררה גל של תגובות חריפות, המשקפות את הפילוג העמוק בקרן אפריקה ובעולם המוסלמי. המתנגדת הראשית היא כמובן הממשלה הפדרלית בסומליה (מוגדישו), הרואה במהלך "תקיפה מכוונת" על ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית. מוגדישו חוששת כי ההכרה הישראלית תוביל לאפקט דומינו שיעודד מדינות נוספות ללכת בעקבות ירושלים, מה שיעניק לסומלילנד את הלגיטימציה הבינלאומית שחיפשה במשך עשורים.

ההתנגדות המצרית והטורקית נובעת לא רק מסולידריות עם סומליה, אלא מחשש אמיתי לשינוי מאזן הכוחות האסטרטגי. מצרים, שנשענת על תעלת סואץ כנכס כלכלי אסטרטגי, רואה בדאגה כל נוכחות צבאית זרה בדרום הים האדום שאינה בשליטתה או בתיאום איתה. טורקיה, מנגד, השקיעה מיליארדי דולרים בבניית המדינה הסומלית ורואה בצעד הישראלי ניסיון לערער את הישגיה בקרן אפריקה. 

סוגיית "יישוב העזתים": שמועות ודיפלומטיה חשאית

אחד ההיבטים השנויים ביותר במחלוקת סביב הכרה זו קשור לדיווחים על מגעים בין ישראל לסומלילנד בנוגע ליישוב מחדש של פלסטינים מרצועת עזה בתחומי הרפובליקה. במהלך שנת 2025, עלו שוב ושוב טענות כי ישראל וארצות הברית (תחת ממשל טראמפ השני) פנו להנהגת סומלילנד כחלק מתוכנית ל"הגירה מרצון" של עזתים לאחר המלחמה.

אף על פי שממשלת סומלילנד הכחישה בתוקף כל מעורבות בתוכנית כזו והצהירה על מחויבותה לזכויות הפלסטינים ולהקמת מדינה פלסטינית, פרשנים מעריכים כי עצם העלאת הנושא שימשה כ"שובר קרח" דיפלומטי שאפשר את תחילת המגעים החשאיים. הביקור החשאי של הנשיא עבדאללהי בישראל באוקטובר 2025, במהלכו נפגש עם נתניהו, ראש המוסד דוד ברנע ושר הביטחון ישראל כץ, נערך על רקע הדיונים הללו, אם כי היחסים התפתחו מהר מאוד לשיתוף פעולה אסטרטגי רחב בהרבה החורג מסוגיית עזה.

"ההכרה הישראלית ב־סומלילנד משתלבת באסטרטגיה אזורית פרו־אקטיבית שמטרתה בניית קואליציות וגיבוש שותפויות היקפיות שיבלמו שתי מגמות מקבילות," אומר פרופ' איתן שמיר, ראש מרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים. "מחד גיסא את התפשטות איראן ורשת הפרוקסי שלה, ומאידך גיסא את ההתרחבות האזורית של טורקיה ובעלות בריתה. 

בהקשר זה, ישראל פועלת בשנים האחרונות בשורה של יוזמות משלימות: העמקת שיתופי פעולה ביטחוניים ומדיניים במזרח הים התיכון במסגרת פורום הגז של מזרח הים התיכון, קידום הסכמי הנורמליזציה והצירים החדשים שנוצרו בעקבות הסכמי אברהם, הרחבת הנוכחות והקשרים האסטרטגיים במרחב ים סוף והקרן האפריקנית, וחיזוק תיאומים עם מדינות הבלקן, הקווקז ואסיה. מכלול צעדים זה משקף תפיסה של ייצוב אזורי באמצעות רשת בריתות גמישה ורב־ממדית, ולא הסתמכות בלעדית על הרתעה צבאית".

רוצים להבין באמת מה קורה, ולעומק?

אוניברסיטת בר-אילן מציעה מגוון מסלולים המשלבים ידע אקדמי מוצק עם מחקר יישומי וחיבור למערכת הביטחון ויחסי החוץ:

המחלקה ללימודי המזרח התיכון מציעה תוכניות לתואר ראשון, שני ושלישי המתמקדות בהיסטוריה הפוליטית, החברתית והכלכלית של האזור. תוכנית המצטיינים של המחלקה, בשיתוף משרד ראש הממשלה וגורמי ביטחון, מאפשרת לסטודנטים לעסוק במחקר מעמיק על סוגיות עכשוויות ולהשתלב בדרגים בכירים בשדה המקצועי. הלימודים כוללים הכשרה שפתית בערבית ובפרסית, וניתוח נושאים כמו רדיקליזציה, ארגוני טרור ויחסי ישראל והעולם הערבי.

המחלקה למדעי המדינה מציעה תוכניות תואר שני ייחודיות המכשירות את הדור הבא של מומחי האסטרטגיה והביטחון:

מגמת אסטרטגיה, מודיעין וביטחון לאומי העוסקת בליבת האתגרים הביטחוניים של ישראל ומעניקה כלים למחקר עצמאי וניתוח מדיניות.

מגמת יחסים בינלאומיים ואסטרטגיה המתמקדת בפוליטיקה טריטוריאלית, גבולות, ריבונות וסכסוכים בינלאומיים – נושאים שהם לב ליבו של תקדים סומלילנד.

מגמת סייבר ואסטרטגיה הראשונה מסוגה בארץ (במסגרת לימודי צבא וביטחון) הבוחנת את הממשק שבין טכנולוגיה, מודיעין ואסטרטגיה לאומית.

מרכז בגין-סאדאת (BESA) למחקרים אסטרטגיים המהווה מוקד בינלאומי לניתוח סוגיות ביטחון לאומי וחוץ, ובמסגרתו פועלים חוקרים המנתחים בזמן אמת את ההתפתחויות בים האדום ובקרן אפריקה.

בר-אילן נותנת לסטודנטים את "ארגז הכלים" הנדרש כדי להבין מדוע מהלך כמו הכרה בסומלילנד אינו רק אירוע דיפלומטי חולף, אלא חלק משינוי רחב ועמוק של המציאות הבינלאומית בימינו.

תצטרפו? >>